בדרך לדרכון היווני: איך מתחילים את המחקר המשפחתי?

ישראלים בעלי שורשים ביוון עשויים להיות זכאים לאזרחות יוונית - בין אם באופן אוטומטי ובין אם בדרכים אחרות - מה שיעניק להם זכות לכל החיים לדרכון יווני ולתנועה חופשית בכל רחבי אירופה. אמנם ישנן פעולות רבות שניתן לבצע בשטח כדי לברר את זכאות בני המשפחה אזרחות יוונית, אולם לשם כך חשוב להתחיל באיסוף מידע על תולדות המשפחה, בישראל וביוון, על מנת להקל את החיפוש ולהוזיל עלויות בהמשך הדרך.

באופן עקרוני, הזכאות לאזרחות יוונית נובעת מכך שאחד מאבות המשפחה - אב, סב וכו' - נולד ביוון והיה רשום בספר האזרחים כאזרח יווני. בישראל קיים מרשם אוכלוסין מרכזי המרכז מידע אודות כל אזרחי ישראל מאז קום המדינה וניתן לאתר בו כל אזרח ישראלי. זה לא המצב ביוון, ובמרבית מדינות אירופה: רישום האזרחים מתבצע ברמת העיר או הכפר. במילים אחרות, כדי להוכיח שסב המשפחה היה אזרח יווני, נצטרך לדעת היכן הוא התגורר, כדי שנוכל להפנות את החיפוש לארכיון בעירייה הרלוונטית.

במאמר זה נפרט את השלבים העיקריים המומלצים במחקר המשפחתי. ככל שניתן לאתר יותר מידע בתוך המשפחה, בזיכרון המשפחתי ובמסמכים שנשתמרו לאורך השנים, כך איתור ההוכחות לאזרחות יוונית יהיה קל יותר, מהיר יותר - וזול יותר.

שלב ראשון: שרטוט עץ משפחה מהזיכרון המשפחתי

האופי של כל משפחה שונה. במשפחות מסוימות נהוג לספר סיפורים אודות אבות המשפחה, קורותיהם בעלייה לארץ או בשואה, שגרת חייהם באירופה ועוד; במשפחות אחרות נוטים פחות לעסוק בעבר ויותר בהווה ובתוכניות לעתיד. כך או כך, פעמים רבות ישנו מידע רב ששמור בזכרונותיהם של בני המשפחה השונים. באמצעות הזיכרון האישי והמשפחתי מומלץ להתחיל לשרטט עץ משפחה ראשוני. התחילו בעצמכם - היכן ומתי נולדתם, עם מי התחתנתם, מה שמות הילדים שלכם - ומשם המשיכו אחורה במעלה הדורות: שמות ההורים שלכם, שנת הלידה ומקום הלידה של כל אחד מהם, ולאחר מכן שמות הסבים וכן הלאה. לגבי כל אדם, הקפידו לציין את תאריך הלידה שלו (או לפחות שנת הלידה), מקום הלידה, שנת הנישואין ומקום הנישואין. זו הזדמנות ליצור קשר עם קרוביכם המבוגרים יותר ולדלות מהם מידע: איך קראו לאמא של סבא? באיזו שנה נולד הדוד? וכן הלאה.

שלב שני: חיפוש מסמכים בבית

אנשים לא נוטים לזרוק מסמכים רשמיים. רוב הסיכויים שאם היו לסבא וסבתא מסמכים רשמיים חשובים, כגון תעודת נישואין או תעודת לידה, דרכון ישן או אף תעודה מבית הספר, הם הקפידו לשמור אותם בצורה מסודרת. גם אם הם כבר נפטרו, רוב הסיכויים שיורשיהם אספו את המסמכים ושמרו אותם. כדאי להיעזר במסמכים אלה כדי להשלים את החורים בעץ המשפחתי: בתעודת נישואין כתובים בדרך כלל שמות ההורים של המתחתנים ואת תאריך הלידה שלהם, ובתעודות לידה ישנות ביוון היו כותבים גם את שם האב של האם. במסמכים רבים מיוון היה נהוג לכתוב, לגבי כל אדם, היכן הוא נולד או באיזה ספר אזרחים הוא רשום - אפילו בתעודות מבית הספר. כך, מסמכים ישנים שהצטברו במשפחה עם השנים, הן מישראל והן מיוון, יכולים לעזור למלא את החסר בעץ המשפחה. בשלב זה ניתן להיעזר באיש מקצוע שקורא יוונית ושפות נוספות, או לשלוח את המסמכים לתרגום אם אינכם קוראים יוונית.

שלב שלישי: השלמת מידע ממקורות חיצוניים

בשלב זה ייתכן שכבר יהיה בידיכם מספיק מידע אודות הרקע המשפחתי שלכם שיאפשר לכם להתחיל בבירור האזרחות. אולם אם עדיין אין בידיכם את המידע הדרוש, או אם אתם מעוניינים להמשיך ולחקור את תולדות משפחתכם, תוכלו לפנות לגורמים שונים בבקשה לאתר מידע נוסף אודות המשפחה. הקהילה היהודית בסלוניקי מחזיקה במאגר מידע עשיר ומרשים אודות יהודי העיר, וקיימים מומחים והיסטוריונים המתמחים בקהילות יהודיות קטנות יותר ביוון. גם במוזיאון "אנו" (לשעבר בית התפוצות) בתל אביב ייתכן שיש מידע רלוונטי אודות משפחתכם.

שלב רביעי: גיבוש המידע לחיפוש בספר האזרחים

בשלב זה נפנה לעירייה הרלוונטית ביוון ונבקש לאתר הוכחה לאזרחות אחד מאבותיכם. באופן כללי, נצטרך לדעת את שמו של אותו אדם - בדרך כלל אבא, סבא או סבא-רבא; את עיר לידתו ושנת לידתו; את שמות הוריו; וכן מידע נוסף, לדוגמה האם ידוע שהמשפחה עברה בין ערים שונות ביוון לפני או אחרי לידתו. ככל שהמידע שיהיה בידיכם יהיה שלם יותר, כך הסיכויים לאתר את רישום האזרחות של משפחתכם יהיה גבוה יותר.